יורם קראוס מציג את עמותת עוגן
עמותת עוגן – תקומה ותנופה לעוטף עזה. העמותה הוקמה על ידי יורם קראוס, דניאלה פז ושותפים נוספים.
שבוע לאחר טבח ה- 7.10.23 הוקמה עמותת "עוגן The Ogen Foundation ביחד נשקם" על ידי יורם קראוס ודניאלה פז ומספר שותפים נוספים, מתוך חשיבה על "היום שאחרי" המלחמה.
יורם קראוס הוא איש עסקים, יזם ומטפס הרים.
השאלות שהנחו את צוות המייסדים בהקמת העמותה. כיצד ניתן יהיה לקדם ולשפר את חייהם של הקהילות בעוטף לאחר האירועים המחרידים ששיתקו את חייהם? האם הישובים הקיימים ידעו לתת לתושבים את איכות החיים והבטחון הנחוצים לפיתוח הקהילה? האם הקיבוצים והמושבים בעוטף ידעו לגדול ולהתפתח?
איך חזון התקומה יוביל להשבחת החיים שהיו לפני ה7.10 או לשימור הקיים?
העמותה שמה לה כמטרת-על את הפיתוח ואת התכנון של מבני ציבור וקהילה ביישובים. תהליך העבודה בוחן את העוטף ב-3 רמות, עצמאיות, הכרוכות זו בזו:
השכבה הראשונה: הישובים והתכנון הקהילתי וחוסנם. גידול הקהילה בהתאם לצרכי כל ישוב בנפרד, בדגש על איכות חיים ובטחון.
השכבה השנייה: המועצות האזוריות והמקומיות – תמיכה במשאבים פיזים ואנושיים. תמיכה בפרויקטים ויצירת מקומות עבודה והשכלה שיקדמו את הרצון הקולקטיבי לגור בעוטף.
השכבה השלישית: שלוש הערים – שדרות, נתיבות ואופקים. בתפיסתנו יש חשיבות גדולה בקידום יחסי הגומלין בין הערים ליישובים, במטרה משותפת של פיתוח העוטף ושגשוג אזורי.
התהליך
התהליך מתחיל בהתמקדות ברצונות ובצרכי כל קהילה ויישוב בנפרד, באמצעות צוות קשרי קהילה העובד באופן צמוד עם היישובים, ממפה את ההרס מה 7.10 והשלכותיו ולומד את צרכי הקהילה השונים.
צוות התכנון האסטרטגי מסנכרן את המיפוי עם תכניות פיתוח שונות למבני היישוב אשר לא בהכרח נפגעו במלחמה.
השלב הבא הוא מיפוי אזורי ואסטרטגי של צרכי כל הקהילות והיישובים, כמו גם בחינת היבטים של חוסן כלכלי ויעדים רוחביים. התהליך נערך בשיתוף פעולה עם מכון מחקר בטכניון ומלווה בדיאלוג מול המועצות האיזוריות. מטרת העל הינה לפתח, לתכנן ולבצע פרויקטים קהילתיים וציבוריים בשיתוף פעולה עם מוסדות שונים המיועדים עבור כלל תושבי העוטף וישראל.
התפיסה
התפיסה נובעת מהחזון שקהילה חזקה, הזוכה לשיקום הפיזי, הבטחוני והכלכלי, תאפשר את הידוק הנרטיב של היישובים וחזרה קלה יותר לאיזור עם סיום המלחמה, ותמשוך מתיישבים חדשים שירצו להיות חלק מקהילה בטוחה וצומחת.
על כל צעד ושעל אנחנו נחשפים לרצון העז לפתח את העוטף וקהילותיו מתוך הבנה שחיזוק חבל ארץ הנגב המערבי, יהדהד את חיזוק ישראל בכללותה, יחבר בין המרכז לפריפריה וישפיע על מעמד היהדות והישראליות בעולם עם סיום המלחמה.
המודל של העמותה מתבסס על תרומות מחו"ל ושילוב השקעות אימפקט באמצעות שותפים אסטרטגיים.
קהילתיות במרחב
הקהילה מהווה מסגרת חברתית, מיידית וקרובה ביותר אל האדם ואל משפחתו. מסגרת חברתית זו, הינה בעלת משמעות מהותית לזהותו של אדם ולתחושת שייכותו למקום, לאיכות חייו ולהיבטי חוסן אישי
וליכולתו להתמודד עם אירועי משבר. הקהילה הינה מימד מובהק של יישובי המרחב הכפרי, אך הינה
רלוונטית גם למרחב העירוני. שכונות בעיר, אשר מתפתחות אל מעבר למרחב פיזי לכדי מרחבים
קהילתיים, מהוות מימד בעל השפעה ברורה על היחיד ומשפחתו ומעבר לכך, גם כגורם תשתית
בהתפתחות העיר לכדי עיר חזקה ומעבר לה גם על מרחב משגשג.
אירועי ה- 7 באוקטובר הינם בעלי השפעה הרסנית ומטלטלת על הקהילות במרחב יישובי עוטף ישראל.
בהתאם לכך, קיימת חשיבות ברורה לשיקום, טיפול וחידוש המערכות הקהילתיות בהם. לצד אלה,
ובמסגרת תכנון ופיתוח אזור עוטף ישראל בפרט והנגב המערבי כולו, מוצע לפעול לקידום ביסוסו שלמודל השכונה הקהילתית בערי האזור.
הקצאת משאבים אסטרטגית בראייה כוללנית של תחומי חיים
יצירת ביקוש למרחב, ובעקבות כך צמיחה, מותנית ביצירת איכות חיים. לשם כך, נדרשים משאבים
משמעותיים, אשר יוקצו בעיקרם לגורמי הממשל המקומיים והאזוריים. באופן מיטבי, יבוצע ו אלה על בסיס תוכניות אשר נועדו לממש אסטרטגיה סדורה ובמכלול תחומי החיים .
על מנת לקדם באופן המיטבי את התכנון האסטרטגי, מוצע לפעול בהתאם למתודולוגיה של הקצאת "חבילות פיתוח" – סל משאבים נרחב המחולק בהתאם לרבדים – אזורי, רשותי ושכונתי/יישובי – ואשר מחולק לצירי פעולה בתחומי החיים השונים.
שגשוג וצמיחה אזוריים יובטחו רק אם יטופלו ויטופחו כלל תחומי החיים הרלבנטיים לתושב. חיזוק משמעותי של רשויות אזוריות ביכולות ובמשאבים, לצד חיבור אפקטיבי בין התכנון (המרחבי ויעדי האוכלוסייה) לבין היכולת להקצות משאבי פיתוח ולנהל את הביצוע ברמות העירונית והאזורית .
